דילוג לתוכן העיקרי

ספר | פרשני המקרא

ד"ר אביגיל ראק
01.01.2021

פרשני המקרא

במשך הדורות עיצבה פרשנות המקרא לא רק את הבנתנו בספר הספרים אלא אף את השקפת היהדות וערכיה. הפרשן נועד לתפקיד הגישור בין המקרא לבין הקורא וגם לתפקיד רוחני של בירור שאלות אמוניות וקיומיות העולות מתוך הכתוב. פרשני המקרא אף מודעים למציאות ימיהם, ומחפשים בפרשנות התורה תשובות לתהיותיהם ולתהיות בני דורם.

פרשני המקרא מאת ד"ר אביגיל ראק הינו ספר ראשון מסוגו, המתחקה אחר שיטותיהם השונות של גדולי פרשני המקרא לדורותיהם – החל מתרגום אונקלוס, דרך פרשני ימי הביניים, כגון: רש"י, אבן עזרא ורמב"ן, עד פרשני הדורות האחרונים, כגון: המלבי"ם, הנצי"ב, ועוד. דרך עיון בפירושיהם על המקרא ובקורות חייהם, מאיר לנו הספר את עומק ראייתם ואת יסודות חשיבתם.

ספר זה מאפשר לכל אדם להרכיב את משקפי הפרשנות של גדולי האומה. אך אין זהו רק פתח להבנת תפיסותיהם של הפרשנים, אלא אף הזדמנות לכל קורא וקוראת להבין את עומק דרכה של פרשנות ולהתחדש בלימוד דבר ה'.

הרבנית ד"ר אביגיל ראק ז"ל הייתה מרצה מבוקשת לתנ"ך ומורה מוערצת ואהובה על מאות תלמידותיה בבית שמש, ברחבי הארץ ובקהילות בחו"ל. היא הצטיינה ביכולתה לגעת בלבבות תלמידותיה ולהעלות את רמתן הרוחנית והתורנית. זכינו להציג את תורתה לכלל הציבור דרך סדרת השיעורים שהעבירה באתר שלנו, פרשני המקרא. לדאבון הלב, נפטרה הרבנית ד"ר ראק בטרם עת בשנת תשע"ט והותירה אחריה בעל וחמישה ילדים. שיעוריה וכתביה כונסו באתר avigailrock.com.

ספרי מגיד, הוצאת קורן.  להזמנות  קוד הנחה 30%: ROCK30.


סקירה ומחשבות בעקבות קריאת ספר 'פרשני המקרא' של הרבנית אביגיל ראק ז"ל
מאת הרב מאור קיים, ראש מכון הספרים של ישיבת הר ברכה, ומברר ומלבן סוגיות לסדרת "פניני הלכה"

א. הספר עוסק בסקירה וניתוח של עשרים ושלושה ספרי ומחברי פרשנות המקרא, החל מתרגום אונקלוס עד לרב מרדכי ברויאר. כל פרשן קיבל פרק נפרד, כשמוקדש פרק נוסף לסיכום דרכי הפרשנות בצרפת ומבוא לפרשנות הספרדית. למעט שני פרקים, "כל פרקי הספר הם פרי עטה של אביגיל ז"ל", כלשון הרב יהודה ראק בהקדמת 'על הספר'. בנוסף ל'פתח דבר' קצר של המחברת, הספר מעוטר בתחילתו ובסופו בעמודים ספורים של דברי זיכרון והיכרות (מועטה למדי) עם המחברת.

ב. הספר הנפלא הזה, שקראתי בשקיקה, מהווה נדבך נוסף בהתגשמות דברי מרן הרב קוק ב'הרצאת הרב'. "לחיים של יצירה הנני קורא אתכם", פותח הרב קוק את דבריו. "אנחנו מוכרחים להרים דגל בחיים של יצירה רוחנית, חיים של יצירת קודש, של מפעלים טובים הקרובים לנו בפינו ובלבבנו, חיים המביאים ברכה ותועלת לנו ולעולם כולו". לא רק על 'הלכה ברורה' ו'בירור הלכה' דיבר שם הרב קוק, אלא על "יצירה של מבואים, במבואים פרטיים לכל ספרי התורה כולה". "לא להסתפק רק בדברים צדדיים של תכונת הספר והתולדות, כי אם בעיקר להסביר ולהציע את עצמותם של העניינים המדוברים בהם בעומק ערכם". כך עשתה המחברת ביצירה מופלאה זו, מבוא מלא תוכן שיש בו מבט כללי אך מדוקדק על פרשנות המקרא לאורך הדורות.

ג. בתחילת כל פרק, הקורא מקבל תולדות חייו של הפרשן בקצרה, ולאחר מכן הסבר כללי על פירושו למקרא, הסבר היסטורי-תרבותי של אותה תקופה שלדעת המחברת מהווה מניע ישיר או עקיף לדרך כתיבת הפירוש, ובנוסף התבוננות על 'קהל היעד' של הפירוש. המחברת ממשיכה לאורך הפרק בניתוחים יסודיים של הפירוש והפרשן, שעוסקים ביחס בין פשט לדרש, בין דקדוק לתוכן, עד כמה הפרשנות מקורית, הסברת המבנה הכללי או הספרותי של הספר, וכל כיוצא בזה. הפרקים קצרים וקולחים, יש הרבה כותרות משנה, הערות השוליים קצרות, כך שעבור מי שאוהב את המקרא ופרשנות המקרא - מדובר על ספר שאפשר לבלוע תוך כמה שעות. עם זאת, כל פרק עומד לבדו, כך שמי שמתכוון ללמוד את פירוש הרמב"ן או הרלב"ג על התורה, יכול לקרוא את הפרק המתאים בספר, לפני (ואחרי) לימודו, כדי לקבל תמונה כללית שתסייע להעמקת לימודו.

ד. לאורך הספר המחברת מסבירה הרבה דברים יסודיים שכדי להגיע אל הבנתם צריך היכרות מעמיקה עם נושא הנלמד. מצא חן בעיני שההסברים מובאים בביטחון, מבלי מילות סיוג או התנצלות. אמנם יש בספר קצת "נראה לי" או "ייתכן", אבל לא מצאתי לשונות כמו "לעניות דעתי" או "לולא דמסתפינא". במיוחד לא מצאתי מילים שמדגישות שההגדרה המובאת לפנינו היא חידוש שלא נאמר עד כה, או שהניתוח המחודד הוא בבחינת זווית ראייה חדשה שטרם נולדה. ונדמה שאין זה בגלל שחסרים חידושים בספר, הרי המחברת עוסקת תדיר במניעים לכתיבת הפירוש, ואחת המטרות של הספר היא לבחון כל פירוש לאור תקופת כתיבתו. כך שפשוט שבמקרים רבים דבריה בבחינת חידוש גדול. אלא שהמחברת לא הדגישה זאת, דבריה נאמרים בפשטות, נחרצות ונקיות.

ה. כהמשך לכך, המחברת מודעת מאד שאפשר וראוי לכתוב ספר שלם על כל פרשן (כפי שאכן נעשה במקרים רבים), ואעפ"כ היא לא נמנעת מלמנות את הדברים המרכזיים בקצרה. יש לה עוד הרבה מה לומר על הנושא, אבל היא מסתפקת בעיקרי הדברים. היכולת לעמוד על העיקר מבלי להשתעבד לכתיבת הכל, ניכרת ומבורכת. כך לדוגמא היא מסוגלת למנות בשורות ספורות שבע מאפיינים לתרגום אונקלוס או חמש מאפיינים לפירוש רס"ג; עורכת השוואה בין פירושי רשב"ם ורש"י בקצת יותר משלושה עמודים; מסכמת בפסקה אחת את ההבדלים בין אסכולת הפרשנות בצפון צרפת לבין זו שבספרד; מסבירה בעמוד וחצי את היחס של רלב"ג לניסים; מבארת בשני עמודים את היחס בין תורה שבעל פה לתורה שבכתב לאורך פירוש 'העמק דבר' לנצי"ב. וכן על זה הדרך.

ו. כמי שמחפשת את המבט הכללי לכל פירוש ופרשן, המחברת מקפידה תמיד לציין להקדמות של הספרים. האם נכתבה הקדמה או לא, ומדוע. ניתוח מגמת הפירוש דרך מילות ההקדמה, וכיוצא בזה. עם זאת, לאורך כל פרקי הספר מובאות דוגמאות רבות לדברי המחברת. כמעט כל תיאוריה, גם קטנה, מלווה בדוגמא מהפסוקים או מדברי הפרשן. ראוי לציין גם לדגש שהמחברת שמה על העניינים החינוכיים העולים לאורך פרשנות מסוימת למקרא. לדוגמא בפרק הארוך ביותר בספר, שעוסק בפירוש רש"י, היא מונה ערכים חינוכיים רבים העולים מהלימוד. [כאן אעיר שלפעמים הסגנון קצת צורם: "רש"י סלד מלשון הרע", "לרש"י רגישות יתרה לאנשים מסכנים וחלשים בחברה", "חיבתו הגדולה של רש"י לארץ ישראל". משמע כביכול שאלו עמדותיו של רש"י בלבד ולא של התורה בעצמה. כלומר הסגנון האקדמי לפעמים מחלק ומגדיר מדי, ופחות רואה את המבט המאחד, ואילו בפשטות בערכים הגדולים והמהותיים אין מחלוקת, והמחלוקות קיימות בשאלה כיצד יש לפרש, מה וכמה יש להדגיש וכדומה].

ז. פעמים שהפרק מסתיים במעין תפילה חינוכית של המחברת. בסוף הפרק על רבי יונה אבן ג'נאח: "נראה לי כי הגיע הזמן לגאול ספרים אלו מהנשייה ולהעניק להם את הכבוד הראוי להם בין יתר פרשני ימי הביניים". בסוף הפרק על רש"י: "כדאי הוא רש"י להעמיק ולהרחיב בפירושו עוד ועוד". בסוף הפרק על אבן עזרא: "תרומתו החשובה אינה דווקא פירושיו המקוריים, אלא בעיקר במתודות הלימוד שהנחיל: לימוד התורה ומפרשיה צריך להיעשות מתוך יראת שמים מחד ומתוך ביקורתיות מאידך; יש לקבל את האמת ממי שאמרה, ולא לשאת פנים בתורה". ועל ר' יוסף אבן כספי: "ככל הנראה ראה ר' יוסף אבן כספי ביוסף (הצדיק) אח לצרה: שניהם מנוכרים מסביבתם, ושניהם חכמים בודדים בקרב ההמון הסכל".

רואים עד כמה היה חשוב למחברת לא רק ללמוד את פרשני המקרא אלא גם, ואולי בעיקר, ללמדם לאחרים ולגרום להם ללמוד בעצמם.

ח. כדי לכתוב חיבור כזה, צריך ללמוד בהיקף עצום. צריך לדוגמא לעבור על כל הפרשנות של רבי יוסף קרא או רבי יצחק אברבנאל, לא רק לחמישה חומשי תורה אלא לכל מה שפירשו בתנ"ך. כמו כן, צריך ידע רחב בהיסטוריה, סוציולוגיה ותרבות. שלא נדבר על הרבה מאד ידע תורני. כדי להתעלות אל המבט הכללי, צריך להכיר את כל הפרטים. וזה מדהים.

ט. בפרק על תרגום אונקלוס מובאת סיומת מצמררת: "מילות התרגום נבחרו על ידי אונקלוס בדקדוק ובקפידה, ומתוך מגמות דתיות וחינוכיות; לכן על הקורא בתרגום זה להעמיק בו כדי להבינו לאשורו. יהי רצון שנזכה לברכת ר' יוחנן: כל המשלים פרשיותיו עם הציבור שניים מקרא ואחד תרגום, מאריכים לו ימיו ושנותיו".

"צדיקים - דבריהם הם הם זכרונם"


פרק לדוגמה מתוך הספר:

File

תא שמע - נודה לקבלת תגובות על שיעור זה (כולל תקציר קולע לשיעור, המלצות לשיוך לתחומים וכל הערה או שאלה)